<h1>משמרת הבית לרשב"א על תוה"ב בית חמישי שער שלישי</h1>
<h2>דף עז.</h2>
עוד שם עוד כתב ויש אומרים שלא אמרו שלשה חלקים מים ואחד יין הרי זה יין ולא וכו'. אמר הכותב המחבר כבר כתב מתוך ההלכה שבפרק המוכר פירות, דכל שיש בו יותר מעל חד תלתא מיא לאו חמרא הוא אלא שכתב משם אחרים דלענין יין נסך דוקא במתמד אמרינן, הא במה שהיה מתחלתו יין, כל שיש בו טעם יין ומראה יין, יין מיקרי ויין גמור הוא ולאו קיוהא, דההיא דהמתמד כדעייל תלתא ואפיק תלתא ופלגא אמרינן מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא, דכל דעייל תלתא ולא נפיק ארבעה בידוע שאינו יין אלא עצירת תירוש, ולאו חמרא הוא והאי טעמא דאית ביה קיוהא בעלמא הוא, אבל בשיש בו יין גמור שהיה מתחלתו יין, לא מיקרי קיוהא, וכי היכי דמחלק רבי יהודא בין מתמד בפורצני ובין מתמד בדרוקא, בפרק אלו עוברין (פסחים מ"ב, ב'). ולענין יין נסך מיהא כל שהיה מתחלתו יין, יין מיקרי ויש בו משום יין נסך, וכן בדין, שלא נטיל לישראל ולנכרי בספל וישתו שניהם כאחד כל שיש בו מעט מים יותר משלשה חלקים. ומה שאמר שכן מוכיח בפרק המצניע, לא ידעתי בפר' המצניע דבר כנגד זה, ואולי המוציא בהמצניע נתחלף לו, ומדתנן בפרק המוציא (שבת ע"ו, ב') המוציא יין כדי מזיגת הכוס, ותני עלה כדי מזיגת כוס יפה ואמרינן מאי כוס יפה, כוס של ברכה ואמר רבה בר אבוה כוס של ברכה צריך רובע רביעית כדי שימזגנו, ויעמוד על רביעית, ומה זו ראיה דאפילו תאמר שאינו ראוי לכוס של ברכה ואפילו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן, כיון דיש בו מראה יין וטעם יין גמור, והנכרים מנסכין אפילו מזוג וכדאמרינן יין מזוג יש בו משום גילוי ומשום יין נסך, אינו בדין שנקל עליו לשתות עם הנכרי בכוס אחד אע"פ שיש מעט מים בו יותר מכדי מזיגה. ודבר נאה וראוי ומתקבל בעיני כל חכם לב אמרו. והתמה ממנו שאני רואה אותו מתהלל ברב הרמב"ן ז"ל ואומר מורי רבינו משה ז"ל אומר כן, ומן הדומה שאינו יודע ולא מכיר דברי הרב כלל, ולא עמד עליהם, שהרב ז"ל כן כתב וכן הסכים וזה לשונו שכתב בפרק אין מעמידין גבי יין מזוג, אחר שהביא הסברא הראשונה דכל שאין בו רובע יין אין בו משום יין נסך, ואפשר דהיכא דאית ביה טעם ומראה יין, ביין עצמו לעולם יש בו משום יין נסך, אבל בשמרים לא, דההוא טעמא קיוהא בעלמא הוא וכדמפורש התם, מה שאין כן ביין עצמו דאעפ"י שיש בו יותר מעל חד תלתא מייא, כיון שיש בו טעם ומראה ודאי יין הוא וכדאמרינן בפרק קמא דמכות (ד', א') בשלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין, ומראיהן כמראה יין דהוי יין, דחמרא מזיגא אקרי, ולעולם יש בו משום יין נסך ואין לפרוץ ולהקל בדבר זה, אלא בשמרים והוא הדין נמי לפורצני, דרמא בהו תלתא ואתו תלתא ופלגא, אין בו משום יין נסך, ממאי דגרסינן בריש פרק אלו עוברין ע"כ לשון הרב ז"ל.
